סוד הנצח – פרשת בלק

בלב הישימון עמדה קבוצת בני אדם, הלומי שנאה, במרכז ניצב איש הדור, נתון באקסטזה רוחנית, הוא השקיף מן המדבר, הביט אל מחנה ישראל, שם עמדו סדורים בטוב טעם אוהלי בני ישראל. הנביא השתטח על הקרקע, ונזקף לאחר זמן, מוצת במבט חולמני. חרב החרבן, המוות והשכול, ניצבה על לשונו וביקשה לכלות כל פינה טובה. גם בלק, מלך מואב. הביט אותה שעה בבלעם, והמתין למוצא פיו.

היה זה יכול להיות האירוע הטראגי ביותר עבור העם היהודי. מעולם לא ניסה אי מי לפגוע בהם כל כך עמוק בנקודות הכי שמימיות.

שם למטה איש לא ידע מהדרמה המתרחשת באותה העת. באותה שעה התרחשה הסאגה הגדולה ביותר בתולדות העם היהודי, סכנה מוחשית ריחפה סביב להתפתחותו של העם היהודי. בלעם בן בעור – עיור בעינו אחת, בעל אנרגיות רוחניות יוצאות מן הכלל, ניסה לתת בהם עין רעה. הוא אסף את כל היכולות הרוחניות שלו, חולל במקלו, ועשה כל מאמץ, לתעל מה מהם, בכדי לפגוע בהמון העם המתגודד לבדו. ביקש לכוון מאמץ, לפגוע בנקודה הרוחנית, וממנה למוטט את כל משענם הרוחני של העם היהודי. הוא ראה את חולשותיהם. ניסה, להעצים אותם, לחדד אותם. ומתוך כך ליצור חיץ בינם, ובין בורא העולם. היה זה יכול להיות האירוע הטראגי ביותר עבור העם היהודי. מעולם לא ניסה אי מי לפגוע בהם כל כך עמוק בנקודות הכי שמימיות.
שם למטה במחנה ישראל, לא ידעו אפילו שהם זקוקים לישועה וצריכים תפילה, הם לא ראו גדודים חונים על הגבול, גם לא שמעו קולות מלחמה. מי ישית ליבו לקבוצת אנשים, מעלה בהמות על מזבחות נטושים בלב הישימון? דבר לא נראה חשוד. בתוך השקט הזה ביקש בלעם לאסוף את כל הכוחות הרוחניים שהיו בו, והיו בו למכביר. לנעוץ חרב יוקדת בשנאה וקנאה, בלבבם הפגיע של עם ישראל. אפס, דבר לא עלה בידו. הוא הביט אליהם וסביבתם נראתה לו כבלתי עבירה, הם בלתי פגיעים. אכן, בשמים הוגפו בעדו כל השערים. מלאכים צחורים, מנעו מכל עוולה יהודית, להגיע אל כסא הכבוד. בלעם עמד ולחש, הנחיל לנצח, את סודו של העם היהודי "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", הנני רואה את כל בתי היהודים עשויים לתפארה. ואינני יכול לפגוע בהם. לא אופי הבניה, הקשה על מעלליו ומשך את תשומת ליבו. הן במואב ובארצות בני עמון ומדין, עמדו צריחים מפוארים מאלו, גם לא יופי הבניה משך את מילותיו. האוהלים היו אוהלי בד פשוטים למדי. חרף זאת, בלעם, גוי חכם ומלומד, מחד. ומאידך, שטוף בכל תועבה אפשרית, רועה אתונות באישון לילה, לא יכל שלא להפליט קריאת תדהמה. אוהלי הבד הגביהו חומה איתנה עד לב השמים. בכוחה העצום של הצניעות. התוכן העמוק באוהלי בית ישראל, ההבנה, כי דבר אמיתי מחייב הסתרה מעין השמש, ומעין הזולת. יצרו מולו חומת הגנה שקופה בלתי עבירה. הוא ראה שאין חלונותיהם מכוונים זה מול זה, והבין כי אם הם לא מחפשים את מומי חבריהם, גם הוא לא יוכל להם. אם אינם עומדים ומביטים איש, בשדה חברו, בבית רעהו, אין מה שיוכל להם. עם זאת בלכתו ירה את חיצו האחרון בליבותינו, חץ הזימה וההוללות. הוא פגע בנשיא שבט שמעון ורבים אחרים. רק מול פירצה בחומת הצניעות יכול היה לירות חיצי מות וחורבן. מאז ומעולם היווה הבית היהודי, סמל ודוגמא לחומה האיכותית, שהגנה על העם היהודי, מכל צר וצרה. בלעם היה הראשון שניסח זאת בצורה כל כך ברורה "מה טובו" אין טוב יותר מהצניעות.

עונג שבת מידי שבת

הרשם כעת וקבל מידי שבוע

שואף לדעת עוד?
צריך עזרה בשירותי דת?
רוצה להתייעץ עם רב?