פרשת בחוקותי

השבת אנו מסיימים את ספר ויקרא וקוראים בפרשת בחוקותי.

פרשה זו מעלה על נס את העולם הטוב והמתוקן לעומת שלל קלקולים אפשריים ביקום.

כשהאדם פועל בצורה נכונה העולם סביבו מיישר קו והופך להיות עולם טהור, מהיר, מדויק, מלא שפע. נקרא לזה מבורך.

אולם כאשר האדם חדל אישים, מסרב להקשיב לקולות הבוקעים במרחבי העולם, המצפון והדעת. חוטא ושוקע בבוץ של טעויות. גם העולם כולו מגיב בעצלות, בעצבות. השפע המתבקש הופך להיות עצל סביבו, חדל. לזה ייקרא מקולל.

כאן אנו מבינים כי הכל, לאמור הברכה או הקללה, נובע ממעשיו הפשוטים של האדם.

בסיומה של הפרשה אנו לומדים על היכולת של האדם להקדיש וליצור קדושה בחפצים באמצעות רצון לנדב אותם ליעדים טובים.

נעשה טוב נביא ברכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *