זה היה נסיון ההפיכה הראשון. אוהל אוהל דילג קרח באותם ערבים ושלהב את הרוחות. קרח כיתר את משה בעוצמה כריזמטית יוצאת מן הכלל, כספו וזהבו עמדו לו בשעת מבחן. כושרו הדמגוגי והרטורי ייצרו נאומים סוחטי תשואות. יום יום הוא כינס רבבות שעמדו אחריו. עד שבאה שעת ההכרעה. אז עמד קרח לצד מאות חכמים ומאתים וחמישים נשיאי עדה וראשי סנהדרין, מול משה ודרש את התפטרותו המיידית. לצידו של משה, עמדו אז מעטים, אם בכלל. העם כולו הביט מן הצד, רואה את שני האריות מתגוששים ביניהם. היה זה ענין של זמן, לכאורה, עד אשר ייכנע משה ויעביר אל קרח את שרביט המנהיגות.
העם כולו הביט מן הצד, רואה את שני האריות מתגוששים ביניהם. זה היה ענין של זמן, לכאורה, עד אשר ייכנע משה ויעביר אל קרח את שרביט המנהיגות.
עדתו של קרח, היתה מגובשת ומתוזמנת. צוות התגובות המפלגתי, שלט בגובה הלהבות, והאחדות שלטה באופן מופתי בין כל החברים. קרח מנהיג החבורה, הכין תוכנית מפורטת ודקדקנית. הוא הכין את עצמו לכל התפתחות שלא תבא, הוא ביצע סימולציות מתוחכמות, נטל סיכונים מושכלים וביטח את עצמו בחכמה. קורח שילב באישיותו מגון רחב של כישורים וקשרים, הוא נמנה על שבט הלויים, בן משפחתו של משה לצד ידע רוחני רב עם יכולות מנהיגותיות ורוחניות יוצאות מן הכלל. לפי כל מדד, ידו היתה על העליונה.
קרח פקח היה. הוא ידע שהמאבק עליו הוא הולך, גורלי עבורו. אך הוא ידע שמאחוריו עומד קיר, מובטח לו דור המשך. דור שעוד יאפיל על חכמתו של משה. עתיד לצאת בן מחלציו ושמואל הרמתי שמו. עליו יאמר דוד "משה ואהרן בכוהניו ושמואל בקוראי שמו" והוא ידע כי אם הוא יאבד לא יוכל שמואל להיוולד. ושמואל בטוח יהיה. גם הוא בטוח ישרוד.
מנגד אליו ולעדתו, עמד משה כמעט לבדו, עם קומץ אנשים. באדישות מה, בבטחון מופלג, ניגש משה אל מרכז הקהל. הביט אל השמים ואל מאות מתנגדיו. ואמר: "אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני. ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם וירדו חיים שאולה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ה'"
הס הושלך בקהל. האדמה רעדה, תהום עמוקה נפערה. קרח נשר אל קרבה, הוא וכל ביתו. כל התוכניות התאדו, שלל הפתרונות שהכין לעת צרה לא עמדו לו. אכן, היה זה נס. דבר פתאומי מאד, ובלתי צפוי בעליל. עם זאת מלמדת אותנו המשנה כי פי האדמה אשר בלעה את קרח מוכנה היתה מששת ימי בראשית. ללמדנו כי לכל חטא יש את התשובה שלו, גם אם אינך מכיר את הפתרון עתה. גם כשהכל מתוכנן עד הפרט האחרון, אתה עשוי להיות מופתע, והאדמה תפתח את פיה.זה המסר הכואב ביותר. המלמד כי גם אם אתה בודק כל צעד, ואתה משוכנע שתצליח. תזכור שיש מי שאין דבר נעלם ממנו, וברגע אחד הוא יכול למשוך את השטיח. על כך אמר דוד "דרך רשעים יעוות" גם אם דרך רשעים צלחה, אין זה אלא בראשיתה, אך "אחריתה עדי מות". באחריותו של חי העולמים לעוות אותה. גם דרך בוהקת ומוארת אם הושגה שלא ביושר או אם היא מסלול אל פי העבירה, הופכת להיות תהום נשיה.
